רש"י על חולין י״ח ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין י״ח ע״ב:ט׳ רש"י על חולין י״ח ע״ב:י״א »

1 חולין פתח ↗

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַכְשַׁר בְּחוּדָּא דְּכוֹבָעָא, קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: גִּיסָא גִּיסָא, אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: פְּגַע בְּחִיטֵּי – טְרֵפָה.

2 הפלאה שבערכין על ספר הערוך פתח ↗

גס ט' וכו' ע"ש. ודע דז"ל הנימוקי יוסף שם גיסו בעל אחות אשתו וכן הוא ביבמות וברוב התלמוד מיהו אשכחן דבעל אחותו נמי איקרי גיסו כדאמרינן בחולין דרבי יוחנן הוה קרי לריש לקיש גיסא גיסא משום דבעל אחותו הוה ומסתמ' נמי כי היכי דר"י הוה קרי לריש לקיש גיסא כן ריש לקיש קרי נמי לר' יוחנן גיסא ע"כ. ודע דרש"י בחולין י"ח. כתב בפירוש גיסא גיסא הגס הגס. כלומר יותר מדאי הכשרת וכו' ע"כ. וא"כ אין ראיית הנימוקי יוסף מוכרחת ויש ליישב דאפ"ה מדלא קרי עליה ר' יוחנן הגס הגס אלא קרי עליה גיסא גיסא שפיר מוכח דקרי עליה לשון הסובל תרווייהו דהיינו הקורבא וגם הענין דאכשר הגס הגס וע"ש ותמצא נכון. ובדרך צחות י"ל עוד דלהכי נקיט תרי זימני גיסא גיסא ולא סגי ליה בחד:

3 חולין פתח ↗

1 בחודא דכובעא - כמין כובע יש למעלה מן הקנה ככובע על הראש ואין זה אותו בשר קטן שנופל ע"פ הקנה לעכב את הקול אלא כמין כובע ממש הוא עשוי ומאמצעיתו ולמעלה הולך וכלה ונעשה חדוד כמין קולמוס שקורין הל"ם ואותו שיפוי נקרא שיפוי כובע. בחודא בעליונו של כובע בגגו:

2 גיסא גיסא - הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת דאין כשר אפי' לר' חנינא אלא ממקום שחידודו מתחיל לעלות:

3 חיטי - גלנ"ץ דומין לחיטין ומונחין על הקנה אצל הכובע:

« רש"י על חולין י״ח ע״ב:ט׳ רש"י על חולין י״ח ע״ב:י״א »